החלטה בתיק ע"ר 3973-03-12

1.         לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה (שהועברה לעיוני אך בימים אלה).

2.         ההליך נשוא הבקשה הינו ערעור שהגיש המבקש על החלטת כב' הרשמת נחליאלי חיאט מיום 19.2.12, בתיק רע"א 10103-10-11. בהחלטה האמורה נקבע כדלקמן: "לאור הודעת המבקש כי 'הערר מתייתר מעיקרו' (סעיף 2 לבקשה) אני מוחקת את הבר"ע ללא צו להוצאות".

3.         על הדין בעניין בקשה למתן פטור מאגרה, אין צורך להרחיב. לענין זה (לרבות - קיומה של חובה לשלם את האגרה כנקודת מוצא; תכליות האגרה; המנגנון הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 ("תקנות האגרות"); התנאים המצטברים אשר על מבקש אגרה להוכיח - חוסר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה; חובת מבקש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית; ועוד), ר' למשל פירוט ואסמכתאות אשר הובאו בהחלטות שניתנו בבקשות אחרות לפטור מאגרה שהגיש המבקש לבית משפט זה: ע"א (ת"א) 25975-09-12 ואן קול נ' שריר (החלטה מיום 6.11.12), ועש"א (ת"א) 11744-09-12 ואן קול נ' לשכת הסיוע המשפטי (החלטה מיום 9.11.11).

4.         עיון בבקשת המבקש בהליך שלפני מעלה, כי, למרבה הצער, הליקויים אשר נתגלו בבקשותיו לפטור מאגרה בתיקים שנזכרו לעיל, דבקו גם בפנייתו נשוא ההחלטה הנוכחית. למעשה, הדיון אשר קוים באותם מקרים, יפה גם לכאן. בכלל זה, לא צורף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר ערוך כדין לתמיכת טענות המבקש לגבי מצבו הכלכלי, לרבות לתמיכת טענתו כי לא חל שינוי במצבו מאז שניתנו החלטות הנזכרות על ידו בהן הוענק לו פטור מתשלום אגרה. לבקשה צורף תצהיר אשר הוגש כנראה במסגרת הליך של חקירת יכולת בהוצל"פ, נחתם במאי 2011, ואין די בו כדי ללמוד על מצבו של המבקש כיום. בנוסף, נספחי אותו תצהיר לא צורפו לבקשה. החוסרים לא הושלמו במסגרת תשובה שהוגשה לתגובה.

בהעדרו של תצהיר, לא קוימה הוראת תקנה 14 לתקנות האגרות ובאורח מהותי יותר לא הוכחו מצבו הכלכלי הנוכחי של המבקש וטענתו כי ידו אינה משגת לשלם את אגרת הערעור.

5.         לפי רשימה שצירף המבקש, קיימות החלטות שפטרו אותו מתשלום אגרה במהלך השנתיים האחרונות, ומשכך ולאור תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות, אני נכונה להניח (גם במקרה דנן) כי קיימת ראייה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה. ברם, מדובר בראיה לכאורה בלבד. אין בה כדי לפטור מבקש אגרה מהצבת תשתית הולמת בענין מצבו הכלכלי דהיום. כך תמיד, וכך בפרט במקרה של המבקש דנן, אשר במקביל להחלטות אשר פטרו אותו מתשלום אגרה, ניתנו לגביו החלטות אשר לא פטרו אותו מתשלום אגרה.

6.         לגבי המבקש עצמו קבעו כבר מספר ערכאות משפטיות, לרבות בית המשפט העליון, כי העובדה שקיבל בעבר פטור מתשלום אגרה, אין בה די לגבי בקשות חדשות המוגשות על ידו בהליכים אחרים וכי החומר שצורף על ידו לבקשה הנוכחית, אינו מספק. ר' לענין זה למשל, ההחלטות הבאות שניתנו בבית המשפט העליון: בג"צ 4441/12 מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמוד] נ' מדינת ישראל ואח' (החלטה מיום 10.6.12); רע"א 2825/12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 15.4.12); בש"א 5855/11 ואן קול נ' מדינת ישראל ואח' (החלטה מיום 30.10.11). ציטוטים מהחלטות אלה הובאו במסגרת ההחלטות מיום 6.11.12 ו- 9.11.12 שנזכרו לעיל, ואינני מוצאת לחזור על הדברים.

7.         אף שהדברים מוכרים למבקש, הוא לא מצא לנכון לפרוס בפני בית המשפט את מצבו כמתחייב ואין הוא מאפשר לבית המשפט לבדוק את יכולתו ועמידתו בתנאים לפי אמות המידה שנקבעו בדין.

8.         לאור האמור, דין הבקשה להדחות.

9.         בשולי הדברים יצויין כדלקמן:

א.    סיכויי הערעור נראים קלושים, עד כי ממילא ספק אם הם עומדים ולו ברף הנמוך המתבקש לצורך פטור מאגרה. במסגרת ההליך בו ניתנה החלטת 19.2.12 (רע"א 10103-10-11), ניתן לכאורה פסק דין עוד ביום 8.1.12 בו נמחק ההליך בשל אי תשלום אגרה, וערעור על פסק דין זה נדחה בפסק דין מיום 19.1.12 (כב' השופטת אביגיל כהן, ע"א 23077-01-12). בנוסף, המבקש עצמו הצהיר, עובר להחלטת 19.2.12, כי הדיון ברע"א 10103-10-11 התייתר, ענין המבסס את מחיקת הבר"ע ושאלת הוצאות ממילא נתונה לשיקול דעתו של המותב הדן בתיק (גם אם בעל דין "מתנה" את משיכת הבר"ע בפסיקת הוצאות).

ב.    לשיטת המבקש עצמו קיימים עשרות הליכים בהם הוא פתח. ממכלול החומר בתיק עולה כי לגבי חלק מהם נקבע כי מדובר בהליכי סרק. יש אפוא לתת את הדעת בהקשר האגרה גם לאינטרס הציבור הרחב בכל הנוגע להקצאה נאותה של משאבים ציבוריים לטיפול בכלל ההליכים המשפטיים (רע"א 2732/09 שפיר נ' ליסקר, החלטה מיום 14.12.09)).

ג.     יתכן כי בכל מקרה ראוי היה למחוק או לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, נוכח הלשון הבלתי ראויה הנקוטה במסמכים שהוגשו על ידי המבקש בגדרה של הבקשה, ובהתאם לסמכות הנתונה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 או סמכותו הטבועה של בית המשפט (השווה: רע"א 14005-11-12 ואן קול נ' היועץ המשפטי לממשלה, 15.11.12, כב' השופט אורנשטיין; ת.א. 11405-04-11 ואן קול נ' מדינת ישראל, 24.11.12, כב' השופטת גנות).

10.       הבקשה נדחית. אגרה תשולם עד ליום 13.2.13 שאם לא כן, ימחק הערעור ללא צורך בהודעה נוספת.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

לת.פ. בהתאם.

ניתנה בסמכותי כרשמת היום, ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: